חשוב לציין, שהיום מזהים מגוון בעיות אכילה, מהפרעות אכילה ועד לנורמה ויש הרבה תחום אפור. התופעה מוגדרת כהפרעה, רק כאשר היא משפיעה על התפקוד הימיומי בלימודים, בעבודה, בשטח החברתי ופוגעת בגוף האדם ובביטחון העצמי.

 הפרעות אכילה נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילה זללנית- Binge Eating. פעמים רבות רואים שילוב בין תסמינים של כל אחת מההפרעות. 

אנורקסיה נרבוזה היא תופעה מוכרת ואנשים מחברים אותה עם תת-תזונה ואי אכילה, המצב איננו כך. תת התזונה היא יחסית, יכול להיות אנשים שהיו "מלאים", כתוצאה מהשמנת יתר שירדו הרבה במשקל. הירידה הזו, יכולה לגרום לאותה תופעה המאפיינת אנורקסיה קלאסית, במצב זה האדם מפחד מעליה במשקל, מצמצם בצורה קיצונית  את האכילה שלו ועסוק באופן אובססיבי בנושא עד כדי כך, שזה פוגע בתפקוד בכל שטחי החיים כמו גם בתדמית הגוף. יש הסובלים מאנורקסיה והם במשקל תקין יחסית לגובה ומשקל הגוף, אבל לא תקין מבחינת המשקל הגנטי שלהם. לעיתים, אך לא תמיד, הסובל ממנה יעסוק הרבה בפעילות גופנית, בדיאטות, בשקילה חוזרת ונשנית וימעיט מאוד באכילה. יש הסוברים שאנורקסיה היא "מחלת בנות", אבל התשובה היא, לא! הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שכ-25% מהסובלים מההפרעה הנם, בנים.

בולימיה נרבוזה – הפרעה של אכילת יתר עם התקפי אכילה והתנהגות שבאה לנטרל את אכילת היתר.  אלו התקפים בלתי נשלטים, אכילה מהירה, ללא לעיסה של כמות גדולה של אוכל ואז נוצרת הרגשה של מלאות וצורך להיפטר ולנטרל את התחושה הלא טובה . אם על ידי הקאה, שימוש במשלשלים, פעילות גופנית, צום ועוד. אכילה זללנית – התקפים של אכילת יתר ללא התנהגות מנטרלת היא תופעה המאפיינת אנשים הסובלים מעודף משקל ( BINGE EATING DISORDER ) הפרעת אכילה המופיעה בעיקר בגיל ההתבגרות או אצל מבוגרים צעירים. אכילה של כמויות מזון גדולות בפרק זמן קצר, גם ללא תחושות רעב, הגורמת לתחושת מלאות בלתי נעימה ומלווה בתחושות גועל עצמי, אשמה, בושה (ולכן גם נעשית בסתר). לעיתים תופעה זו מתלווה לבולימיה או אנורקסיה נרבוזה ולעתים מופיעה בפני עצמה.

חוסר הבנה והכחשה. הכחשה זה הבסיס להפרעות אכילה. האדם גם אם הוא מודע להפרעה, הוא איננו רוצה לעשות שינוי, כי השליטה בדחפים נותנת לו כוח וגם משפרת את הביטחון העצמי לכן הוא לא רוצה לאבד את השליטה לטובת אכילה נכונה. באנורקסיה, אין הבחנה בין שובע לרעב, יש פגיעה בחלק הזה במוח, זהו בעצם מרכז, השולט במצבים של השובע והרעב. כאשר נמצאים בתת תזונה, המרכז הזה, שהיה מאוזן עד כה משתבש במוח, והאדם כבר לא רגיש למצבי שובע/רעב. במצב של תת תזונה הגוף מפריש אנדורפינים, זו תחושה טובה של השגת אושר, והאדם אינו רוצה לאבד את תחושת ההצלחה הזו.

הטיפול המומלץ והיעיל ביותר הינו טיפול רב מערכתי. הכוונה היא לטיפול המשלב כמה אנשי מקצוע מתחומם שונים – מטפלים רגשיים לרבות טיפול משפחתי, דיאטנים, ופסיכיאטרים במקרה הצורך. הסיבה לכך היא שהפרעות אכילה הן למעשה סימפטום למצוקה נפשית כללית ולכן הטיפול חייב לפנות לקשיים שבבסיס המצוקה ובמקביל לעסוק בריפוי הגוף על מנת למנוע הדרדרות נוספת. שיתוף פעולה בין גורמי הטיפול גם הם נחוצים על מנת להגיע להחלמה מהירה. 

שינויים בהרגלי האכילה: בולמסי אכילה או צמצום אכילה והימנעות ממנה, דיאטות חמורות, שינויים במשקל, הקאות או שימוש במשלשלים, שתיה מרובה, ביקורים תכופים בשירותים, התפרצויות זעם, דיכאון, עייפות כרונית, דימוי גוף נמוך, התרחקות מחברים ובני משפחה, הפרעות בריכוז והפסקת הווסת. 

אצל מתבגרים המצב קצת שונה. כיצד הורים יכולים לזהות האם התופעה מתפתחת אצל הבן או בת, זו שאלה מורכבת, כי בשלב הזה של החיים, הילדים עסוקים ובודקים עצמם מול המראה ומצמצמים  הרבה פעמים באכילה. לא כל ילד בגיל ההתבגרות סובל מהפרעת אכילה. יחד עם זאת, כל שינוי בהרגלי החיים ובאכילה של המתבגר, חשוב שההורה יהיה ערני לאן השינוי מוביל. ולעקוב, לאיזה כיוון השינוי מתפתח. חשוב להגיד ירידה במשקל בתקופת התבגרות, זהו שינוי שמעיד על משהו לא תקין, כי בשלב הזה של החיים המתבגר צריך להתפתח, כלומר צריך לגבוה ולעלות במשקל, לכן ההורה צריך, לעקוב שהילד מתפתח בהתאם לעקומה שלו, לנטיות הגנטיות ולמה שהיה עד כה. יש לדאוג כאשר המתבגר יורד או עולה מהעקומה ולא ממשיך באותו קצב התפתחות על העקומה. יש לפנות לרופא הילדים שיבחן את ההתפתחות של המתבגר על גבי העקומה ולעקוב ביחד אחר נתוני ההתפתחות של הילד.

הפרעת אכילה היא שילוב של גורם גנטי וגורם סביבתי. מדיה היא חלק מהגורם הסביבתי אך לא רק. גורמים מרכזיים יותר יהיו המשפחה, ואירועי חיים שהאדם עובר עד לאותה נקודה. ברור שהמדיה משפיעה על הבחירות של הצעירים. היום ישנה תופעה להתנגד למסר של המדיה, שרק רזה הוא יפה, אבל זוהי תופעה מינורית שדורשת הרבה ביטחון עצמי של אלה המובילים את הדעה "יפה בכל המידות". המסר המרכזי והשכיח ביותר הוא שהרזון הוא יפה והוא זה שמופיע בכל אמצעי המדיה, טלוויזיה, טיק טוק, אינסטגרם, שאליהם חשופים המתבגרים והוא משפיע על התודעה שלהם.

לעודף משקל והשמנה גורמים מגוונים רבים, לרבות: גורמים גנטיים שמשפיעים על נטייה להשמנה, או לקצב איטי של מטבוליזם וגורמים הקשורים לסביבה ולאורח החיים. למעט במצב של מחלה כרונית ותופעות לוואי של כדורים השמנה תמיד קשורה לגנטיקה ולסביבה. חשוב להבין כי, השמנת יתר בילדים נחשבת לאחד מאתגרי הבריאות העולמיים הרציניים ביותר של המאה ה- 21, שיש לו השפעה על כל אחת ואחת ממדינות העולם. השכיחות של השמנת יתר בקרב ילדים בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי, עם שליש מהילדים בגיל חטיבת הביניים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה.

השמנה בגיל ההתבגרות נחשבת למאתגרת, מאחר והיא לרוב רב גורמית, ומתפתחת על רקע שילוב של נסיבות גנטיות, ביולוגיות וסביבתיות. עם זאת, ולמרות המרכיב הגנטי, ככלל – התמדה בשינוי אורח החיים של המשפחה כולה, כמו גם הדרכת הורים מובילה לתוצאות חיוביות. אמנם יש מטופלים שבגלל נטייה מולדת נדרשים להתערבות משמעותית ומאתגרת יותר, אך בשורה התחתונה – כל המקרים של השמנת מתבגרים ניתנים לשליטה. השמנת יתר בילדים ומתבגרים היא מחלה שבמרבית המקרים תמשך אל תוך הבגרות (על רקע גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים), ועל כן טיפול בהשמנה עוד במהלך הגילאים הצעירים מהווה הזדמנות ייחודית לעצור את אותו מסלול ידוע מראש שמוביל לחיים בוגרים של חולי.

מחלת הקורונה, השפיע מאוד על המתבגרים בזמן הסגרים. הנתונים בישראל מצביעים על כך, שההשפעה של הקורונה הביאה לעליה בהיקף הפניות לסיוע שהגיעו לרמות של פי 3 לעומת מצבי השיגרה קודם לכן. המתבגרים לא הלכו לבית הספר או כל מסגרת חברתית אחרת, כאשר במקביל הם חשופים למדיה שעות ארוכות, ולתוכן לא בהכרח תמיד חיובי, בשילוב הבעיות הכלכליות שהקורונה גרמה בבית, השפעתה הייתה שלילית .

הפרעת אכילה גורמת נזקים לגוף. בזמן שהמחלה מופיעה ויש תת תזונה יכולה להיות פגיעה גופנית. למשל, עייפות איטיות בדופק הלב  עד לכדי דום לב (ועד מוות). הקאה או שימוש במשלשלים יכולה לגרום להפרעות קצב בלב או גם ירידה בלחץ הדם, לראות שחור בעיניים, סחרחורות, התעלפויות, נשירת שיער, תחושת קור בגוף, ניתן להגיע למצבים, שכל איבר בגוף יכול לסבול. עור יבש, פגיעה בתפקוד המוח  שעלולה להביא לדיכאון ולקשיים בריכוז. אצל נשים יש תופעת לוואי נוספת של הפסקת המחזור. השאלה אם זה הפיך או לא קשורה לזמן בה נמצא הגוף בתת תזונה ובגיל הסובל. בגיל ההתבגרות כאשר המתבגר עולה במשקל אז בדרך כלל הכול הפיך. יחד עם זאת, ישנם מקרים שהם בלתי הפיכים, אם מתבגר נמצא בתת תזונה לאורך זמן, העצמות תיסגרנה והוא יישאר נמוך, כי יש זמן קריטי לגדילה. אצל מבוגרים, העצמות תהינה דלות בסידן ויש סיכוי לסבול מאוסטרופורוזיס.

בשלב הראשון נכון לפנות לרופא משפחה או רופא הילדים, על מנת לקבל מידע ולבצע מעקב ראשוני. חשוב גם לפנות לדיאטנית מומחית להפרעות אכילה ולטיפול רגשי אצל מטפלים שמומחים בהפרעות אכילה. טיפול מיטב הוא אצל אנשי מקצוע שזו המומחיות שלהם ותמיד הוא יהיה משולב בין הטיפול לתיקון הגוף לטיפל הרגשי.